אדריכלים בחדר השינה

שלום חברים!

עבר בערך שבוע מאז שכתבתי את הפוסט האחרון, מהסיבה הפשוטה שלא היה על מה לכתוב. הכל התנהל על מי מנוחות - אני ביליתי את רוב זמני מחוץ לבית (אם לא תשאלו אני לא אספר), כך גם צח, ואורי בינתיים מוסיף דברים על הקירות. כל פעם שאני חוזר אני רואה משהו אחר, או יותר נכון, לא רואה , כי מסתבר שהפסקתי להסתכל והוא צריך להשב את תשומת ליבי לציורים חדשים.

ציור של אורי מתחת לחלון בהול הראשי. שבוע חלפתי על פניו ולא שמתי לב. הפכתי לאדיש.

לאחרונה מסתובבים הרבה אנשים זרים בפלאצו. לא, לא מדובר בפורץ הנוצץ שהביא את חברים שלו ל"בית המגניב ההוא בצפון העיר שאפשר פשוט להיכנס פנימה ולצפות ביואב ישן," אלא הפעם אנשי מקצוע מכובדים כגון אדריכלים, מעצבות פנים וקבלנים שעומדים מעל המיטה שלי וצופים בי ישן.  הם באים יחד עם אבא שלי לראות את הפלאצו ולתת חוות דעת על מה ניתן לעשות איתו. בינתיים כולם מאוד מתלהבים מהמקום ומאיימים לעשות גדולות ונצורות, מה שבאופן טבעי מאיים על הקיום שלנו כאן (לא שנדרש הרבה כדי לאיים על הקיום שלנו). אבל זה דבר טוב. זה יזכיר לנו שזמננו בפלאצו (ועל הכוכב הזה) זמני, ושאנחנו צריכים להכניס את התחת שלנו להילוך.

האופניים של אבא ממש כבדים 

באותו הנושא: אחי נדב הגיע לבקר אתמול כדי להקפיץ סולם עבור אורי וצח. הוא הציע שנוסיף טקסט לקירות. טקסט שאני אכתוב, ואורי וצח יציירו בעזרת כישורי הטיפוגרפיה האימתניים שלהם. הרעיון הוא לאסוף כמה שיותר אנקדוטות, סיפורים וזיכרונות מהבית ולשלב אותם עם האומנות. הקטעים השלמים יועלו כאן בבלוג, או, אם לדעתי הם לא קשורים מדי או איזוטרים, בפיל הלבן. האמנים יוכלו לבחור את הקטעים שנראים להם, אם זה יהיה אפילו משפט אחר, מילה או הקטע השלם, ולצייר אותם על הקירות. הרעיון מצא חן בעיני. כך אוכל לקחת חלק פעיל בצד האמנותי של הפרויקט, כי כולם יודעים שיחסי ציבור ושיווק אינם תפקידים אמתיים, אלא רק דרך של אנשים עצלנים ולא יצירתיים לתרץ את קיומם בחברה (אוווו, ביקורת חברתית נוקבת). כך גם הבית, בתור המקום שמכיל את האמנות, ימצא ביטוי בתוך היצירה עצמה.
רעיון טוב all 'round.

אז זה יהיה התרגיל. מהיום אנסה לייצר לפחות קטע נוסטלגי אחד בנושא הבית (או כל נושא אחר, אך נקודת ההתחלה היא הבית) בשביל החבר'ה. אני מקווה שזה יעזור למלא חללים ריקים. את הקטע הראשון, שבכלל עוסק בתקופת הצבא, אפשר לקרוא בפיל הלבן.

Underwater regimes

לחדשות נוספות: מישהו גנב את שתי המריצות מהחצר הקדמית. הן היו מפוררות לחלוטין, ואני מאמין שסבא שלי השתמש בהן בבניית הבית. ככה ישנות הן היו, וככה רקובות. היה להן קסם אגררי כלשהו, אבל מי יקח אותן? מי שזה לא יהיה - תודה! עכשיו אם אתה גם יכול לגנוב את האמבטיה המלאה בחול בחזית הבית ואת חרא הכלבים אנו נודה לך מאוד.

אלבום השבוע הוא Talking heads: 77, והשיר No compassion בפרט. למרות כמות המוזיקה החדשה והאדירה שקיבלתי לאחרונה, אני עדיין תקוע על האולדיז הטובים והבטוחים. אני מקווה לצאת מזה בקרוב. ספר השבוע נשאר Proposed roads to freedom שאני קורא בשקיקה. בקרוב אאלץ להניח לו לגשת לחומר הלימודים. כן. יש גם לימודים. האוניברסיטה היא לא רק מקום לשתות בו קפה.

תעשו חיים.

סר יואב "בסדר" טמיר.